עריכת צוואה וייצוג בהליך התנגדות לצוואה

עריכת צוואה וייצוג בהליך התנגדות לצוואה

השאילתא: עורכת דין ערכה ואימתה צוואה בשנת 2015 לטובת ילדיו של לקוח.

בשנת 2016 חזר הלקוח אל עורכת הדין וביקש לערוך צוואה חדשה לטובת אחותו. לטענת עורכת הדין, הלקוח היה כשיר ונחוש מאד בדעתו.

בשנת 2021 נפטר הלקוח ועורכת הדין הגישה בקשה לצו קיום צוואה. ילדיו של הלקוח הגישו התנגדות.

עורכת הדין מייצגת את האחות (היורשת הבלעדית על-פי הצוואה החדשה) בהליך ההתנגדות.

המתנגדים זימנו את עורכת הדין כעדה.

לטענת עורכת הדין ישנה חוות דעת של מומחית מטעם בית המשפט הקובעת כי המנוח היה כשיר ביום עריכת הצוואה.

האם עורכת הדין רשאית להמשיך לייצג בתיק?

הוועדה השיבה: כאשר הוגשה ההתנגדות היה על עורכת הדין להבין שהיא עדה מתחייבת ונדרשת מטעם לקוחתה (האחות), ולכן לא היתה יכולה לקבל על עצמה את ייצוג האחות.

משקיבלה על עצמה את הייצוג חרף האמור לעיל, יתכן ונעברה, לכאורה, עבירה אתית. על כן, נכון תעשה עורכת הדין אם תתפטר מהייצוג.

ללא קשר לכך, הכלל הוא שכאשר עורך דין מוזמן להעיד על ידי הצד שכנגד, רשאי הוא להמשיך לייצג את לקוחו על אף הכלל האוסר על ייצוג ומתן עדות במקביל (ראו כלל 36(ב) לכללי האתיקה).

אך כאמור, במקרה דנן עורכת הדין היתה מנועה מלכתחילה מליטול על עצמה את ייצוג האחות בהליך ההתנגדות לקיום הצוואה.

יובהר כי אין באמור לעיל כדי למנוע מעורך דין אחר ממשרדה של עורכת הדין לייצג בתיק.

כמו כן, מפנה ועדת האתיקה אל סעיף 75 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, המחייב כל מי שיש בידו צוואה למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.