צירוף מסמכים מתיק המתנהל בדלתיים סגורות לצורך התגוננות מפני תלונה

צירוף מסמכים מתיק המתנהל בדלתיים סגורות לצורך התגוננות מפני תלונה

השאילתא: כנגד עורך דין הוגשה תלונה על ידי לקוחו.

על מנת שעורך הדין יוכל לשטוח טענותיו ולאמת אותן, יש צורך בהגשת מסמכים מתיק המתנהל בדלתיים סגורות.

יובהר כי המתלונן בעצמו צירף מסמכים מתוך התיק.

האם עורך הדין רשאי להגיש את המסמכים הנ"ל?

הוועדה השיבה: בהחלטה את/273/12 ("אתיקה מקצועית", גיליון מס' 53) דנה ועדת האתיקה הארצית בסוגיה זהה לזו שלפנינו. נקבע שם כי: "מסירת תלונה לוועדת האתיקה היא בגדר פרסום ולפיכך, אם חל על הדברים איסור פרסום עלולה מסירת הדברים לוועדת אתיקה להיות הפרה של איסור פרסום. מכאן, שכדי למסור פרטים אסורים בפרסום יש לקבל אישור של בית המשפט לעניין זה".

עם זאת, כללי האתיקה אמורים לעמוד לרשותם של עורכי הדין ולהסדיר את יחסי העבודה ביניהם. כחלק מכך יש חשיבות למתן אפשרות לפנות לוועדות האתיקה בתלונה ואין לחסום את דרכם של מתלוננים לוועדה בשל קיומם של הליכים משפטיים. זאת במיוחד שעה שההליכים בפני ועדת האתיקה עשויים להגן על זכויותיהם של המתדיינים ו/או המייצגים בערכאות.

ממילא הדיונים בוועדות האתיקה מתנהלים במתכונת של דיון פנימי וסגור, שתוכנו חסוי [ראה התוספת לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים, תשע"ה – 2015)].

לפיכך, תלונות המוגשות לוועדות האתיקה הסטטוטוריות הפועלות מכוח חוק לשכת עורכי הדין אינן בבחינת פרסום החותר תחת איסור הפרסום וככלל, ולמעט במקרים חריגים, הוועדה לא תראה כעבירה פירוט מתוך דיון שנערך בדלתיים סגורות, בין אם נכתב בתגובה ובין אם נכתב בתלונה (ראו החלטה את/171/15, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 63).

בדומה, בהחלטה את/19/18 ("אתיקה מקצועית", גיליון מס' 66) נקבע כי העברת חומר מדיון בדלתיים סגורות לידי גוף חקירה סטטוטורי (מח"ש), הפועל כדין ורשאי לייצג בהליכים המתקיימים בדלתיים סגורות, אינה מהווה הפרה של איסור הפרסום.

לתוצאה זו ניתן להגיע גם באנאלוגיה להחלטת ביהמ"ש העליון בבע"מ 7991/17 פלוני נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז חיפה (פורסם בנבו, 1.12.2017), שם נקבע כי התלונות לוועדות האתיקה הסטטוטוריות הפועלות מכוח חוק לשכת עורכי הדין אינן בבחינת פרסום החותר תחת איסור הפרסום, וועדת האתיקה רשאית להגיש קובלנה על סמך חומר מדלתיים סגורות גם אם לא נתבקש אישור מבית המשפט לענייני משפחה.

עם זאת, יודגש כי חשיפת הפרטים צריכה להיות רלוונטית ובעלת תרומה ממשית להגנה מפני התלונה. כמו כן, ככל שיש בחומר פרטים אישיים רגישים, פירוט של נושאים אישיים שאינם רלוונטיים להגנה מפני התלונה, שמות של קטינים וכיוצ"ב, נכון יהיה להשחיר פרטים אלה. ראו בעניין זה החלטה את/294/16, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 65.