מתן עדות על עניין שהיה בטיפולו של עורך דין

השאילתא: עורכת דין ייצגה את פלוני בהליך גירושין מול אלמונית. במסגרת הייצוג הושג הסכם כולל אשר אושר בבית הדין הרבני.

כעת קיבלה עורכת הדין דרישה מאת עורכת דין אחרת המייצגת את אלמונית כיום, להתייצב לדיון בבית הדין הרבני במסגרת תביעה חדשה של אלמונית כנגד פלוני בנוגע למזונות.

עורכת דינה של אלמונית מסרה כי ברצונה לחקור את עורכת הדין הפונה על אודות מסמך אשר נמסר לה מאת פלוני ואשר היווה חלק מפרטי ההסכם אשר אושר בבית הדין הרבני.

בפני עורכת הדין הפונה לא הוצגה עמדתו של פלוני לזימון ולא התקבל ויתור שלו על החיסיון.

האם חלה על עורכת הדין חובה לפנות אל פלוני ולבקש את הסרת החיסיון?

האם עליה להעביר לפלוני ו/או לבא כוחו כיום את הזימון ולבקש כי יעלו עמדתם בפני בית הדין?

האם הזימון מהווה אישור להפרה כלשהי של יחסי עו"ד-לקוח בין עורכת הדין לבין פלוני?

הוועדה השיבה: על עורכת הדין לפנות אל הלקוח לשעבר, להפנות את תשומת ליבו לחיסיון עו"ד-לקוח, ככל שקיים, ולבקש את עמדתו.

ככל שהלקוח יטען לחיסיון ויסרב לוותר עליו (וזו זכותו), על עורכת הדין לבחון את הטענה ובמידה ותסבור כי העניין חוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח, עליה להסביר לבאת כוחה הנוכחית של אלמונית כי לא תוכל לענות על שאלות שהתשובה עליהן תפר את החיסיון.

במידה ובאת כוחה של אלמונית תעמוד על זימונה של עורכת הדין, עליה להבהיר זאת לבית המשפט ולסרב לענות על שאלות התשובה עליהן תפר את החיסיון.