מסירת מסמכים למיופה כוח
השאילתא: עורכת דין ייצגה אב (נתבע 1) ובנו (נתבע 2) בהליך משפטי שהסתיים לפני כשנה.
האב שוהה כיום בבית אבות.
אל עורכת הדין פנתה בתו של האב (להלן: הבת), אשר נמצאת בסכסוך עם אחיה (להלן: הבן), הציגה בפניה ייפוי כוח כללי לטובתה החתום בידי האב, וביקשה לקבל חומרים מההליך הנ"ל, בטענה שאחיה עושה שימוש בחומרים אלה כנגדה.
לעורכת הדין לא ידועה מידת צלילותו של האב, ואולם לייפוי הכוח שהוצג בפניה צורף מסמך רפואי המעיד לכאורה כי האב כשיר משפטית.
זאת ועוד. אל עורכת הדין פנה טלפונית אדם שהציג עצמו כעורך דין וביקש לקבל חומרים מהתיק ואף דרש להסתיר חומרים אלה מהבן.
אותו אדם לא הציג בפני עורכת הדין ייפוי כוח לטובתו, ואף רמז טלפונית כי אם לא יועברו המסמכים המבוקשים תוגש כנגד עורכת הדין תלונה לוועדת האתיקה.
האם עורכת הדין רשאית למסור לבת מידע או מסמכים כלשהם?
האם על עורכת הדין ליידע את הבן, עמו היתה בקשר העיקרי בעת הטיפול בהליך הנ"ל, על בקשתה של אחותו?
הוועדה השיבה: ככל שהבת אינה עורכת דין, הרי שייפוי כוח מאדם לאדם שאינו עורך דין חייב להיות נוטריוני.
אם הבת תציג בפני עורכת הדין ייפוי כוח נוטריוני לטובתה (ולא ייפוי כוח רגיל כפי שהומצא לה), עורכת הדין מחויבת להעביר לה את כלל מסמכי התיק (מומלץ להשאיר עותק נוסף בחזקת עורכת הדין למקרה שגם הלקוח השני, הבן, יבקש זאת).
היות והאב ובנו היו לקוחותיה במשותף של עורכת הדין, הרי שאין ביניהם חיסיון כלפיה ומכאן שהיא רשאית ליידע את הבן על פניית אחותו.
כמובן שכל פנייה של עורך דין בשמו של מי מלקוחותיה לשעבר של עורכת הדין חייבת להיעשות בצירוף ייפוי כוח (רגיל) על מנת שהיא תוכל להידרש אליה.