ייצוג קורבן עבירה פלילית ולאחר מכן ייצוג הנאשם בהליך הפלילי

ייצוג קורבן עבירה פלילית ולאחר מכן ייצוג הנאשם בהליך הפלילי

השאילתא: עורך הדין ייצג לקוחה כקורבן עבירה פלילית וכן בהליך הוצאת צו הגנה (תיק אלימות במשפחה).

עורך הדין שימש כנציג הלקוחה מול גורמי החקירה במשטרת ישראל, מערך התביעות ומערכת בתי המשפט.

לאחר תקופה מסוימת החליטה הלקוחה לשקם את חיי הנישואין עם בעלה ולמנוע את פירוק התא המשפחתי. הלקוחה תיאמה פגישה עם עורך הדין במסגרתה הודיעה לו על עצם המהלך השיקומי וביקשה כי ייצג את בעלה במסגרת ההליך הפלילי, הן בתיק העיקרי והן בהליך המעצר עד תום ההליכים.

טרם שהספיקה ועדת האתיקה למסור את חוות דעתה, פנה עורך הדין בשנית וביקש להוסיף כי בכוונת הנאשם להודות באמור בכתב האישום ולפנות להליך שיקומי בצוותא עם אשתו (הלקוחה).

עוד הובהר כי נטילת הייצוג תישקל רק לאחר שהבעל יצהיר בחתימתו כי התיק הפלילי לא ינוהל כלל ועיקר אלא כפי שצוין לעיל.

האם עורך הדין רשאי ליטול את ייצוג הבעל בנסיבות המתוארות?

הוועדה השיבה: הואיל ובמסגרת ייצוגו של עורך הדין את האישה העלה טענות כנגד בעלה שבגינן ובהמשך להן הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד הבעל, הרי שעורך הדין מנוע מלייצג כעת את הבעל בהליך הפלילי, שכן ייצוג כזה מחייב העלאת טענות העומדות בסתירה לטענות שהעלה בעבר בשם האישה.

בנוסף לכך יידרש עורך הדין גם לחקור את האישה (לקוחתו) כעדת תביעה, ולכן גם מטעם זה (ואולי אף מטעמים נוספים) הוא מנוע כאמור מליטול את ייצוג הבעל בהליך הפלילי.

יחד עם זאת, במידה והייצוג יסתכם בהודאה בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, וללא כל טיעונים בעניין הראיות, וקיום דיון טיעונים לעונש בלבד, ניתן יהיה בנסיבות אלה (ובהן בלבד) לייצג את הבעל.