פרסום באמצעות משרד תיווך

פרסום באמצעות משרד תיווך

השאילתא: אל עורך הדין פנה משרד תיווך אשר מנהל אתר אינטרנט עצמאי, בו מפורסמים שירותי תיווך, במטרה להציע לעורך הדין לפרסם, תמורת תשלום דמי פרסום, את שירותיו המשפטיים באתר הנ"ל.

לאחר בירור שערך עורך הדין עם מקימי האתר הובהר לו כי אתר האינטרנט הנ"ל עתיד לעבור שינוי מהותי ולהפוך מאתר המפרסם שירותי תיווך גרידא לאתר המפרסם שירותים של בעלי מקצוע מומלצים בתחומים שונים כגון: מתווכים, יועצי משכנתאות, שמאי מקרקעין, מעצבי פנים ועוד. נוסף על בעלי המקצוע הנ"ל יפרסם האתר עורכי דין העוסקים בתחום המקרקעין.

תמונת עורך הדין, אודותיו, תיאור משרדו, תחום התמחותו, אמצעים ליצירת קשר ואפשרות להשארת פנייה אישית (הכוללת הצעת מחיר לייצוג, תיאום פגישת ייעוץ ופנייה אישית בכל נושא אחר) – יפורסמו באתר בעמוד נפרד, אליו יועבר הפונה לאחר הקשה על לשונית "בעלי מקצוע / עורכי דין", ובו תוצג בפני המשתמש רשימת עורכי הדין המפורסמים באתר.

בעבור השירות המתואר יגבה משרד התיווך דמי פרסום חודשיים / שנתיים מעורך הדין, אולם לא יגבה עמלה / דמי תיווך ממשתמשי האתר תמורת השירותים המשפטיים המפורסמים באתר.

האם פרסום באתר מהסוג הנ"ל ובמתווה המתואר הנו מותר?

הוועדה השיבה: כלל 11ב(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 קובע כי:

"עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים."

בכלל 3(א) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 מפורטים האמצעים בהם רשאי עורך דין לפרסם:

"פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין:

(1) בעיתונות כתובה, במגזינים וכתבי עת שאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; ככל האפשר, הפרסומת לא תהיה בסמיכות לפרסומים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע;

(2) במדריכי טלפון;

(3) בספרי מען;

(4) במדריכים מקצועיים מסווגים;

(5) באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין; למעט –

(א) אתרי אינטרנט או יישומונים שמכילים תכנים של אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי אחר;

(ב) אתרי אינטרנט או יישומונים שמיועדים לקטינים;

(ג) אתרי אינטרנט או יישומונים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע;

(ד) פרסומת קופצת (Pop Up);

(6) בנייר המכתבים המשרדי שלו ובכל מסמך אחר היוצא ממשרדו;

(7) בשלט משרדו, ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים."

מן הכללים הנ"ל עולה כי פרסומת ו/או קבלת עבודה באמצעות משרד תיווך הנן אסורות.

להרחבה בנושא ראו: החלטה את/97/14, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 55 –

שם דובר על עורך הדין שביקש להפעיל אתר אינטרנט שאינו אתר האינטרנט הרשמי של משרדו, באמצעותו יספק שירותים משפטיים ללקוחות מזדמנים וללקוחות קבועים. כמו כן יהיה מקום פיזי שבו ניתן יהיה להיפגש עם לקוחות והמשרד יפעל לייצג צד אחד בלבד בכל שירות משפטי. האתר יהיה בבעלות משרד עורכי דין והמשרד לא ישתף את הכנסותיו עם מי שאינו עורך דין.

ועדת האתיקה הארצית החליטה שלא לאשר את הפעלת האתר, וקבעה כי על פניו מדובר ביצירת מצב בעייתי לפיו משרד עורכי דין יתנהל מול לקוחות מזדמנים ללא כל יכולת להבין באמת מי עומד מולו, על מנת לרדת לעומקן של שאלות המופנות אליו ולעומקם של נושאים המובאים לפתחו.

מצב שבו משרד עורכי דין פועל מאחורי אתר אינטרנט שאינו האתר הרשמי של אותו משרד, עלול ליצור התנהלות לפיה אופן הפרסום האתר, אינו תואם את אופן הפרסום המותר לפי כללי הלשכה, שכן לכאורה, אותו אתר אינו מייצג משרד עורכי דין כי אם פעילות עסקית/משפטית שאינה חוסה תחת כללי לשכת עורכי הדין. זאת ועוד: קיים חשש לגבי הזהות של מי שייתן את השירותים המשפטיים בפועל, באמצעות אתר שכזה. הלקוח לא יוכל לדעת מי הוא נותן השירות ולא יוכל לדעת מול מי הוא מתקשר לצורך מתן ייפוי כוח לביצוע פעולות כאלה ואחרות.

החלטה רלוונטית נוספת היא החלטה את/321/12, "אתיקה מקצועית", גיליון מס' 51 –

שם נשאלה ועדת האתיקה הארצית האם עורך דין רשאי לתת שירות משפטי ללקוח שהופנה אליו על ידי מועדון לקוחות המעניק ללקוחותיו הטבה בכך שעורך הדין, אליו מפנה מועדון הלקוחות, מתחייב לתת ללקוח שהופנה יעוץ משפטי ראשוני חינם ו/או הנחה לעומת השכר המקובל. מועדון הלקוחות מפרסם את ההטבה האמורה ללקוחותיו והוא אינו גובה תשלום מלקוחותיו תמורת ההפניה. שאלה שנייה היא האם רשאי עורך הדין לפרסם בכתב עת/מגזין של אותו מועדון לקוחות.

לשאלה הראשונה השיבה הוועדה הארצית כי כלל 11ב(א) אוסר על עורכי דין לטפל בלקוחות שיפנה אליו מועדון הלקוחות שכן זה מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים ופועל למטרות רווח.

לשאלה השנייה, לפי כלל 3(א) לכללי הפרסומת, פרסמת מותרת רק בעיתונות הכתובה, במדריכי טלפון בספרי מען ובמדריכים מקצועיים. כתב עת או מגזין של מועדוני לקוחות אינם נכנסים לקטגוריות סגורות אלו כך שהפרסום בהם אסור.