תחולת חיסיון עו"ד-לקוח על מידע ומסמכים שהתבקשו על ידי רשויות המס
השאילתא: עורך דין ייצג רוכשת ברכישת דירה. העסקה נערכה ודווחה בהתאם לחוק.
לאחר שהסתיימה העסקה והזכויות בדירה נרשמו על שם הרוכשת, קיבל עורך הדין הזמנה לדיון טלפוני במשרדי הממונה על חוליית השגות ועררים במשרדי מיסוי מקרקעין.
בין היתר נדרש עורך הדין למסור מסמכים שונים הקשורים לעסקה הנ"ל (אשר חלקם, לטענתו, אינם בידיעתו / חזקתו), כגון: אסמכתאות אודות הגורם ששילם על הנכס הנרכש, אסמכתאות לגבי הגורם שמקבל את דמי השכירות המתקבלים מן הנכס הנרכש, חוזה שכירות בין השוכרים בנכס הנרכש לבין בעליו של הנכס וכן פירוט תנועות דפי חשבון בנק של הרוכשת מיום הרכישה ועד יום הדרישה.
האם עורך הדין רשאי למסור את המידע והמסמכים המבוקשים?
הוועדה השיבה: רשות המיסים רשאית לפנות אל עורך הדין, כמי שייצג בעסקה, והוא רשאי להגביל את תשובותיו רק לדברים הקשורים בייצוג ובשירות שהעניק ללקוחה, והכל כמובן במגבלות החיסיון.
ברע"פ 751/15 יצחק אברג'יל נ' מדינת ישראל נקבע כי זהות הגורם המשלם אינו כלול במסגרת החיסיון, כמו כן המידע על מקורות המימון של העסקה ממילא נדרש להיות בידיעת עורך הדין במסגרת מילוי טופס הכרת לקוח המתחייב עפ"י חוק.
כמובן שרשות המיסים רשאית לדרוש ישירות מהלקוחה או מי מטעמה תשובות לשאלות שאינן במסגרת הטיפול ו/או בידיעת עורך הדין או שאינן כלולות בחיסיון.